לפעמים נדמה לי שאפשר למצוא רוחניות בכל דבר ולפעמים בכלום. הדתות מתהדרות בגלימה של רוחניות, כי הרי כל הפעולות שהן מבקשות מהאדם לעשות מטרתן אחת, לרצות את הבורא. מה יותר רוחני מזה? לא אתפתה לקלישאה שבשם האלוהים הוקרבו כל כך הרבה אנשים, שזה בלתי סביר שמעשה רצחני כזה מקורו ברוחניות. כן אתעכב ואגיד שבוודאי שניתן למצוא רוחניות באנשים הבוחרים בדת כל יום מחדש. לא בריטואלים ההופכים לריקים מתוכן מתוקף היותם דבר שבשגרה, אלא בכוונה המתלווה אליהם.
אתה יכול להיות אדם רוחני בתוך תוככי בני ברק ואתה יכול להיות רוחני באמצע מדיטציה, השאלה היא מה מניע אותך. אם אתה מבין את המטרה לשמה נוצרה האנושות, את החיבור אותו עלינו להשיג בינינו, ואתם פועל באיזושהי דרך על מנת להשיג ולו במשהו את החיבור הזה, אז אתה מצוי ברוחניות, אך אם חלילה אתה חושב שמשהו מהפעולות שאתה מבצע מגדיל את המניות שלך בעולמות העליונים ומגדיל את הסיכוי שלך לזכות ברווח אישי, אז עצם המחשבה הופכת את כל הפעולה שלך מתחילתה ועד סופה לחסרת תועלת ולחסרת סיכוי.
הנחישות והביטחון בהן בחרתי את מילותי מקורן בשיטה רוחנית בעליל להכרת הכוחות העליונים המנהלים את העולם הזה והיא נקראת חוכמת הקבלה. כשהתחלתי לשמוע שיעורי קבלה היה נראה לי הדבר כמאגר אינסופי של אינפורמציה, אך באופן המיידי והמפתיע החלו לזרום תשובות חד משמעיות על שאלות הנותרות בדרך כלל ללא מענה, שאלות על משמעות החיים.
בהדרגה החלה להתפשט בי הבנה של מה זה באמת רוחניות, נטולת מניירות וריטואלים, כזו העוסקת בתכלס, במנגנון הפשוט והמורכב בו זמנית, המרכיב והשולט במציאות המנהלת אותנו. דרך חוכמת הקבלה החלה להתפשט בי הבנה של מדוע נוצרו הדתות, מדוע הן הפכו לבלתי הכרחיות בימינו, ואיך באמת אפשר להבין מהי התכלית של קיומנו ואיך ניתן להשיג אותה.
