ידוע לכל שאנחנו מליצי היושר הכי טובים של עצמנו. לדוגמא – אם ישאלו אותנו מה התכונה הטובה ביותר שלנו יהיה לנו קשה לבחור אחת יחידה, אבל אם ישאלו מה התכונה הרעה שלנו ייקח לנו זמן לענות. לא בגלל שאין לנו אלא בגלל שקשה לנו להודות בחסרונות שלנו. האגו שלנו יותר חזק מהמציאות. הוא ה"שקרן" הכי גדול. הוא יודע לבלף, לסלף, לסובב את הדברים כך שנרגיש טוב עם עצמנו גם כשהתכונות השליליות שלנו מתגלות בעינינו, אבל מה קורה כשאנחנו פוגשים תכונות שליליות אצל אחרים? בדרך כלל אנחנו מגיבים בכעס, שנאה, דחיה ואפילו גועל. האגו שלנו כאילו מצקצק בלשונו כאומר – 'איזו התנהגות נוראית. אני בחיים לא הייתי מעז להתנהג בצורה הזו'.

המקובל הגדול – הבעל שם טוב אמר: "מי שרואה שום רע בחברו, העניין הוא כמו שמסתכל במראה: אם פניו מטונפים, רואה גם כן במראה כך, ואם פניו נקיים, אינו רואה במראה שום דופי. כמו שהוא, כך רואה". חכמת הקבלה מלמדת אותנו שלמעשה כל המציאות שאנו רואים שמוקרנת לנו כלפי חוץ אלו בעצם השתקפויות פנימיות שלנו. משום שהאגו שלנו לא מסוגל לקבל שמשהו לא בסדר אצלו הבריאה נוצרה כך שכל מה שמשתקף לנו אצל הזולת אלו בעצם התכונות השליליות שלנו. כלפי הזולת אין לנו שום בעיה להיות שיפוטיים וביקורתיים. בחוכמת הקבלה מלמדים אותנו שכל מה שמחוצה לי זו בעצם מראה שלי שבאה להראות לי אילו תיקונים עלי לעשות. אלו תכונות שליליות שעלי לשנות בי כדי שאתפתח לאדם טוב יותר. כך שבעצם "כל הפוסל במומו פוסל" אלו כל התכונות השליליות שהאגו מסרב לקבל כשייכים לו.

הפתרון למצב הזה הוא להסתכל על הזולת כאמצעי לתיקון. במקום לשנוא, לכעוס ולדחות את האנשים שמרגיזים אותנו אנחנו צריכים ללמוד לקבל אותם, כמו שהם, עם כל התכונות המרגיזות שלהם כי ברגע שנלמד לאהוב אותם, נלמד לאהוב את עצמנו והתכונות השליליות האלו כבר לא יהיו בנו יותר. לקריאה נוספת:

https://www.kab.co.il/kabbalah/%D7%9E%D7%94%D7%99-%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%94

https://www.e-vrit.co.il/Product/7025/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%A9%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91