אחד הדברים הטובים שקרו בקורונה היא היכולת לגור באשקלון ולעבוד בתל אביב. כל מי שגר באשקלון יודע עד כמה מאתגר זה לעבוד בתל אביב, למרות הרכבת והכל, זה עדיין מרגיש קצת רחוק. אבל עכשיו אחרי הקורונה כשכולם או רוב התחומים מהיי טק ועד דיגיטל עברו לרשת – המגורים באשקלון הפכו אטקרטיבים מתמיד למי שעובד בתל אביב. דווקא לצעירים שנמצאים בחזית הטכנולוגיה המעבר למקוון היה קל ונח. כדי להעביר את מרבית האוכלוסיה לדיגיטל נדרשת השקעה הרבה יותר רצינית. למרות שמחקרים מראים כי אוריינות דיגיטלית תגדיל את התוצר ב36 מיליארד שקלים בשנה. אולי קיים חשש שלא מספיק אשקלונים יתעניינין בכל המודעות דרושים באשקלון. אך בתקופה הזו לא רק שהחיפוש הוא אחר משרות שאפשר לאייש מרחוק ולא יפגעו בסגר כזה או אחר אלא גם אחר משרות שישלמו טוב ואם אפשר גם יתנו אופק מקצועי.
בוודאי תתפלאו לשמוע אבל בספטמבר האחרון השכר הממוצע במשק דווקא עלה ביחס לשנה שעברה. התחומים המובילים הם תחומי המידע והתקשורת, אספקת חשמל, מים, שירותי ביוב וטיפול בפסולת וגם התחום הפיננסי ותחום הביטוח. כמובן שגם להיות עובד מדינה מקנה ביטחון תעסוקתי לצד משכורת יפה העולה עם הותק. ואיך אפשר בלי ההייטק? שמראה עלייה של חמישה אחוזים בשכר אך עם ירידה של 1% בהיקף המשרות ביחס לשנה שעברה. דווקא במצב הנוכחי יש לא מעט צעירים שמעדיפים לא להתחייב לתחום מסוים לאור אי הודאות ובוחרים במודע להשתלב בעבודות זמניות אך כאלו המשלמות יפה יחסית כגון מכירות בכלל או מכירות טלפוניות בפרט.
חלק גדול מהצעירים הוציא את עצמו בכלל משוק העבודה ונרשם בהמוניו ללימודים גבוהים, חלקם הלא מבוטל במקצועות חסרי תוחלת כגון מדעי החברה, תרבות, אומנות ושאר מקצועות שאינם מקצועיים. ייתכן ורפורמות של המדינה בניסיון לגרום ליותר צעירים להשתלב בתחומי הבנייה או הסיעוד הסובלים מחוסר ידיים עובדות יגרמו לבחירות אחרות של הנוער. אך כרגע נראה כי אין מדיניות ברורה וההתנהלות של המדינה היא יותר פסיבית באופן שאינו מכוון או מתמרץ את הצעירים לבחירות כאלו או אחרות. סביר להניח שגם לאחר הגעת החיסונים נדרש לתקופה לא מבוטלת של התאוששות עד לחזרה למצב בריא של החברה ושל הפרטים בתוכה.
