"מקדש שני, שהיו עוסקין בתורה ובמצות וגמילות חסדים, מפני מה חרב? מפני שהיתה בו שנאת חינם" (תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ט', עמוד ב') ט' באב מציין את חורבן בתי המקדש, אולם לכל אורך ההיסטוריה גזרות רעות ותהליכים קשים קשורים לזמן הזה, זהו זמן קשה לעם ישראל, אולם מתוך הקושי אנו גדלים.
אנו יודעים שזמן ההיריון והלידה בפרט, חווים בתוכם סכנות רבות לאם ולוולד. בתקופת המקרא, מקום הלידה נקרא"משבר", ( ”וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה אָמַר חִזְקִיָּהוּ יוֹם-צָרָה וְתוֹכֵחָה וּנְאָצָה הַיּוֹם הַזֶּה כִּי בָאוּ בָנִים עַד-מַשְׁבֵּר וְכֹחַ אַיִן לְלֵדָה“ (מלכים ב׳ יט, פסוק ג). העובר,שלא יכול לסבול יותר את מצבו בתוך הרחם, שמרגיש לחץ, שחייב לצאת למקום חדש, מוביל את עצמו לחיים בדרגה חדשה. כך גלגל החיים, כל משבר מוליד דרגת התפתחות חדשה.
שנאת חינם בעם ישראל מושרשת לאורך כל ההיסטוריה זה מוטיב שחוזר על עצמו לאורך הדורות. למרות הסבל הנורא שפקד את עמנו, עדיין לא למדנו את הטכנולוגיה איך לגשר על פער השנאה! לאורך ההיסטוריה נראה כי שנאת העמים שמרה עלינו כעם, ובזמן שהשנאה שלהם שקטה, אנחנו חזרנו לפעול ולהרע לעצמנו. השאלה הגדולה למה אנו לא מצליחים לשבור את "הדפוס" הנורא הזה. האם גורלנו לחיות במלחמה תמידית (חיצונית ופנימית).
נחזור לימינו, נראה "שהקורונה" לא עושה עלינו רושם אנחנו לא מוכנים לקבל עלינו את ההגבלות, נראה כי העם שבור וחצוי. המחאות השונות הם ביטויים לאי הסכמה ופילוג. אין הסכמה שהמגפה היא הבעיה שאיתה אנו מתמודדים. חלקים מהעם טוענים כי הבעיה היא ראש הממשלה, חלקים טוענים כי הבעיה בג"ץ, ישנם עוד הרבה טענות ומחלוקות. בעיקר בולטת השנאה ברשת. קללות, השמצות ושקרים הם ה"נורמה" והכי מסוכן שכל צד מרגיש וחושב שהוא אוחז באמת!
נראה כי האנושות בכללה נמצאת במדרון תלול מאוד, הכלכלה לא תחזור להיות כמו שהייתה. הקיצוניות גוברת, מהומות גוברות, נמצאים בסיר לחץ מטורף שנראה כי יכול להתפוצץ בכל רגע. האנטישמיות גוברת בעולם, נראה שבקרוב כולם יפנו יד מאשימה כלפינו. אנחנו חייבים לתפוס את עצמנו ואולי אחד את השני ולהסכים שדווקא על פני השוני והשנאה חייבים לבצע שינוי. המשבר הכללי, בריאות כלכלה חברה, צריך לעורר אותנו לשאלות אמיתיות. איך ממשיכים, לאן העתיד לוקח אותנו,מה נדרש מאיתנו?
כולי תקווה שנזכה להשתמש בזמן המיוחד דווקא להתקרבות בינינו. אין לנו עם אחר והעתיד שלו תלוי באיחוד. כמו שכתוב "על כל הפשעים תכסה אהבה" (משלי י, פסוק יב).
