האגדה הידועה בשם "אגדת הגשר" מספרת סיפורם של שני אחים שחיו בכפר זה לצד זה. האחים עבדו בשיתוף פעולה, עזרו זה לזה בזריעה, בנטיעה, בקציר. לא אחת היו משאילים זה לזה כלי עבודה, חיות משק. חלקו ידע ונחת מגידוליהם שעלו יפה. עד שיום בהיר אחד התגלעה ביניהם מחלוקת על עניין פעוט, טפשי, אולם, גב הופנה לגב, שתיקה דבקה בשתיקה והסכסוך התעצם עד שלא דיברו יותר זה עם זה. האח הצעיר אף הגדיל לעשות והיטה את יובל הנחל שזרם בקרבת מקום כך שיעבור בין חלקתו לחלקה של אחיו. אין יוצא ואין בא.
בוקר אחד הגיע לפתח ביתו של האח הבכור עובר אורח ובאמתחתו ארגז כלים, כפי שהיא בזמנו לבחור בשם ערן שיוביץ. "אני נגר שמחפש עבודה, אולי יש לך משהו שאוכל לעשות?", שאל. האח הבכור נשא מבט מצועף, סוקר את מרחבי חלקתו ואמר: "אתה רואה את הנחל הזורם בין החלקה שלי לחלקה של שכני? ובכן, השכן הוא אחי הצעיר ואני מבקש ממך לקחת את גזרי העצים המונחים על יד המחסן ולבנות מהם גדר גבוהה לאורך תוואי הנחל כך שלא אצטרך עוד לראות את החלקה המשתרעת בגדה השנייה." אמר ויצא לסידוריו אל העיר הסמוכה. כאשר שב לעת ערב נפלה עליו תדהמה. במקום גדר גבוה, גשר נפלא ומיוחד נמתח מגדתו האחת של הנחל לגדתו השנייה. היה זה גשר מעוצב להפליא ובו עיטורים שגולפו בתשומת לב ואהבה רבה.
בו בעת שוטט בחלקתו האח הצעיר וניגש משתומם אף הוא לבדוק את המבנה החדש. מוכה תדהמה חצה את הגשר ונפל על כתפי אחיו הבכור, מחבק אותו ומייבב בשמחה, איך, חרף דבריו ומעשיו מצא אחיו האהוב עוז לבנות את הגשר? האחים המחובקים הודו לנגר והפצירו בו להישאר במקום, לסייע להם בעבודות עץ נוספות, אלא שהנגר נפנה אליהם והשיב שהזמן דוחק בו ולא יוכל להישאר שהרי יש לו עוד גשרים רבים לבנות….
הזמן קצר והמלאכה מרובה. לא תמיד נמצא הנגר שיבנה את הגשר ויעביר אותנו על פניו. אם נלמד להתגבר על הגאווה והרגש שחוסם אותנו נוכל אולי לבנות על פניהם גשרים של אהבה. "על כל פשעים תכסה אהבה".
